למידע וייעוץ מקצועי
קרע בשריר - טיפול במרכז איימקס

למען הסר ספק, לא רק ספורטאים פוצעים את השריר. קרע בשריר או חבלה מתרחשים לרוב בבטן השריר או בנקודת החיבור גידשריר. חבלה מסוג זה עשויה להתרחש תוך תפקוד יומיומי, בעת פעילות ספורטיבית, בהרמת חפצים כבדים ועוד.

השריר עצמו מבצע תנועה תוך כיווץ והרפייה של הסיבים האלסטיים שלו. השריר בנוי מתאים מזעריים ארוכים היוצרים יחד את הסיבים אשר מקבילים האחד לשני. הגירוי המרכזי הניתן מהמוח מאפשר לאותו סיב אלסטי להתארך ולהתקצר.

כאשר מתרחשת חבלה לשריר, אותם הסיבים עשויים להיקרע. מנגנון חבלה עשוי להיגרם כתוצאה מכוח חיצוני גדול אשר גובר על יכולת הכיווץ של סיבי השריר כמו פגיעה ישירה של בעיטה חזקה, או אף מתנועות חוזרניות שגורמות לקרעים מזעריים כגון אצן לא מיומן.

ענפי הספורט שבהם פציעות שריר הן שכיחות הם כדורסל, כדורגל, אומנויות לחימה שונות ועוד ענפים המשלבים ריצה מהירה, שינויי כיוון, ותנועות מהירות מתפרצות כגון בעיטה. הפציעות בשריר נפוצות בגפה התחתונה בשריר כמו מכופף הירך ושריר הסובך. בגפה העליונה השריר הדו ראשי שהוא מכופף המרפק ומשתתף בכיפוף הזרוע לפנים, מועד לפורענות.

 

חומרת הפציעה

יש מספר דרגות המתארות את אופי וחומרת החבלה בשריר

בדרגה הראשונה, החומרה של הפציעה היא קלה ועשויה לבוא לידי ביטוי קליני ע"י כאב מקומי, נפיחות קלה של השריר ופגיעה מינימלית בתפקוד השריר. חבלה זו הינה בעצם מתיחה של השריר. בדרגה הבאה והשנייה, הכאב עדין קל, ישנה נפיחות מקומית והשריר מאבד מכוחו ומתפקודו בשל קרע של עד מחצית מסיבי השריר. בדרגה השלישית, הקרע של השריר מלא. הסימנים הקליניים של כאב, נפיחות ושטף דם סוערים יותר וההגבלה בתפקוד משמעותית.

 

אבחנה של פציעה בשריר

בתשאול סובייקטיבי של המטופל ותיאור מנגנון הפציעה, יכול רופא או פיזיותרפיסט להגיע לאבחנה של הפציעה בשריר. האבחנה מגובה ע"י בדיקה קלינית של הגפה הפגועה. שטף דם, נפיחות, עיוות מסוים בשריר, יצביעו על מקום הפציעה.

כמו כן, יתכן והמטופל ידווח גם על קול שנבע ממקום הפציעה עצמה. בבדיקת כוח, יהיה קושי בכיווץ של השריר הפגוע. בדיקות הדמיה כגון אולטרסאונד ו-MRI עשויות לגבות ולאשש את האבחנה.

הפציעות האופייניות ביותר מתרחשות דווקא בשרירים העוברים על פני שני מפרקים. השריר פגיע בעיקר בהאצה או האטה של תנועה, כאשר הכוחות המופעלים גדולים במיוחד. כאשר השריר במצב מתוח ומוארך ומופעלים כוחות כיווץ חזקים, השריר מועד לפורענות. החבלות הנפוצות ביותר הן

 

פציעה של שריר הירך האחורי, שריר ההמסטרינגס.

שריר זה עשוי להיפגע כאשר עומס מכאני גדול מופעל עליו, במצב בו מתקיים כיווץ חזק שלו או כאשר הוא במצב מתוח. הפעילויות הספורטיביות הנפוצות לפגיעה זו הן כדורגל לדוגמה או כל ספורט אחר הדורש כוח מתפרץ.

קרע בשריר הירך האחורי

 

קרע בשריר התאומים

פציעה שכיחה ביותר בעיקר בשל תפקידו הקריטי של שריר זה בכל פעילות המתרחשת בנשיאת משקל ודורשת סבולת שרירית. הפציעה נפוצה יותר בחיבור בין הגיד לשריר ובמיקום יותר בראש הפנימי מהחיצוני של שריר הגסטרו-קנמיוס. הפעילות הספורטיבית בה יש יותר פציעות מסוג זה היא דווקא הריצה למרחקים ארוכים וכן ריצות במהירויות גבוהות

קרע בשריר התאומים

 

חבלה בארבע ראשי

פגיעה זו שונה במעט מהפציעות האחרות כיוון שהיא אינה מערבת קרע של השריר אלא חבלה יבשה ועוצמתית בבטן השריר. המיקום האופייני לרוב יהיה בקדמת השריר או בצדו החיצוני. המנגנון הוא טראומתי. שטף הדם הפנימי שיווצר בתוך השריר או בין המדורים יגרום לכאב, נפיחות, הגבלה בטווח התנועה, חוסר יכולת להפיק כיווץ מהשריר, לחץ ונזק לרקמה הרכה. הפעילויות הנפוצות לנזק מסוג זה הן פעילויות המערבות מגע כגון כדורגל וכדורסל

חבלה בשריר הארבע ראשי

 

קרע בגידי הכתף

פציעה זו הינה שכיחה ומערבת את גידי השרוול המסובב. החומרה נקבעת הן על מספר הגידים שנפגעו ולעיתים על פי גודל הקרע כאשר קרע קטן מוגדר מתחת ל 1 ס״מ וקרע גדול בין 3-5 ס״מ. קרע מאסיבי יהיה מעל 5 ס״מ. קרעים אלו הם גורם מספר אחד לכאב ומוגבלות בכתף. הסיבות לקרע עשויות לנבוע כתוצאה משינויים ניווניים, חבלה טראומתית או תנועות חוזרניות אשר גורמות לקרעים קטנטנים. הפעילויות הנפוצות שעשויות לגרום לקרע בגידי הכתף הן פעולות המערבות תנועות מעל הראש כגון במשחק טניס בעבודות תחזוקה שונות. כמו כן, נפילה על יד מושטת לפנים עשויה לגרום לקרע. ישנם מרכיבים נוספים הקשורים בגיל או אספקת דם שעשויים להשפיע ולתרום לפציעה זו. למידע נוסף על קרע בגידי הכתף – לחצו כאן

 

קרע בגידי הכתף - איימקס

 

טיפול בקרע בשריר או בחבלה באופן שמרני

טיפול בקרע או בחבלה מונחה על ידי השלבים של ההחלמה מהפציעה.

הטיפול בקרע בשריר בשלבים הראשונים יכול להיות מגובה על ידי מתן תרופות אנטידלקתיות אותן ירשום הרופא המטפל. תרופות אנטי דלקתיות עשויות לתרום לשלב האקוטי בו יש מקום להפחית כאב ולהפחית אלמנטים דלקתיים כגון אודם ונפיחות

בתחילת הדרך, בשלב הראשון שהוא שלב ההרס, עובדים על פי עקרון ה-PRICE (מניעה, מנוחה, קרח, חבישה והגבהת הגפה).
בשלב זה נדרשת מנוחה יחסית לגפה הפצועה. בנוסף, משתמשים בקירור המזרז את הריפוי על ידי מנגנון הצרות כלי הדםבמקביל נבצע חבישה של הגפה והרמה שלה על מנת להפחית נפיחות. שלב זה הוא לזמן מוגבל על מנת למנוע סיבוכים משניים לחוסר תנועה.

בשלב הבא של הריפוי מתקיים שלב התיקון של הרקמה. בשלב זה נוצרת הצטלקות של הרקמה וכן הרקמה מתחדשתסיבי שריר חדשים יאפשרו כיווץ והרפייה של השריר ללא נזק חוזר. בהתחשב בכאב, יחל תרגול אקטיבי נשלט של השריר. הכיווץ של השריר יהיה הדרגתי, ראשית כיווץ איזומטרי סטטי שאינו גורם לתנועה במפרק ובהדרגה כיווץ איזוטוני הגורם לתנועה. בנוסף, יבוצעו מתיחות של השריר הפגוע.

בשלב מתקדם יותר ולאחר שהשריר ילמד להתמודד הן עם כיווץ קונצנטרי, בו הוא מתקצר תוך כדי ייצור כוח, והן עם תרגול אקצנטרי בו הוא מתארך כאשר מייצר כוח, ניתן יהיה לפנות לתרגול של השליטה השרירית על הגפה על משטחים ניידים מסוגים שונים כגון בוסו

בנוסף, קיימים אמצעי טיפול משלימים בהם ישתמש הפיזיותרפיסט כגון זרמי חשמל, גלי קול, דיקור יבש והדבקות טייפ.

בשלב האחרון, שלב הבנייה מחדש של הרקמה, תכנית הטיפול תעלה ברמת הקושי שלה. בתוכנית ישתלב גם תרגול ברמה גבוהה של ניתורים, שינויי כיוון וזריזות. בשלב זה התרגול ידמה תפקוד וספורטאי לדוגמא, יחזור לפעילות בהדרגה ובאופן מבוקר.

 

תוך כמה זמן מרגע הפציעה אוכל לחזור לפעילות?

חזרה מהירה מדי, תהיה מסוכנת ועשויה אף להוביל לקרע חוזר

זמן משוער לחזרה לפעילות נע סביב החודש וחצי לדרגות הנמוכות של הפציעה. שיקום של קרע מלא יכול להימשך עד כחצי שנה.

 

טיפול בקרע מלא בשריר בעזרת ניתוח

כאשר הקרע מלא יתכן וישקלו התערבות ניתוחית. שיקולים נוספים לניתוח קשורים לרמת התפקוד של הנפצע, למשל ספורטאי המבקש לשוב לפעילות במהרה. את הניתוח יבצעו עד כשלושה שבועות לאחר הפציעה. מיד לאחר הניתוח, תחל תכנית שיקום הדרגתית המתואמת עם המנתח.

 

סיכום, המלצות ועוד

חבלה בשריר יכולה להסתכם בקרע חלקי או מלא של השריר והיא יחסית פציעה נפוצה ושכיחה. מדובר בחבלה ישירה או תנועות חוזרניות העשויות לגרום לפגיעה בסיבים של השריר. ישנם שלבים להחלמה של פציעה מסוג זה. הטיפול לרוב יהיה שמרני ובמקרים מסוימים בלבד תידרש התערבות ניתוחית.

בתום תכנית הטיפול בפיזיותרפיה, התפקוד ישוב במלואו אך התכנית חייבת להיות מבוקרת ומותאמת. על מנת למנוע פציעות בשריר רצוי להתייחס לגורמי הסיכון המעורבים. ישנם גורמי סיכון שלא ניתן לשלוט בהם כגון פציעה קודמת באותו המקום או גיל.

גורמי סיכון אחרים כגון תכנית אימון שאינה מבוקרת או הדרגתית, ציוד לא הולם לספורט, סיבולת שריר נמוכה או הגבלות משמעותיות באורך שריר, עשויים גם הם לגרום לפציעה בשריר אך הם ניתנים להתייחסות ולטיפול על מנת להקדים ולמנוע את הפציעה.

תכנית טיפול שמרנית מבוקרת ונשלטת על ידי פיזיותרפיסט יכולה למנוע פציעות ולשפר תפקוד.


סאם ח'מיס - מרכז איימקס
ד״ר סאם ח׳מיס

מומחה וחוקר בתחום של ביומכאניקה וניתוח תנועה, מנהל את המעבדה לחקר ההליכה והתנועה במרכז הרפואי ת"א (איכילוב) ועוסק בהערכה, אבחון וניתוח הליכה ותנועה ומחקר. סאם הוא פיזיותרפסיט מוסמך, בוגר אוניברסיטת ת"א לתואר ראשון בפיזיותרפיה (B.PT) ושני (M.Sc) וכן בעל תואר שלישי (PhD) בתחום של ניתוח הליכה.


אנחנו ממשיכים כל הזמן לתת שירותים בהתאם להנחיות משרד הבריאות
צריכים ייעוץ מקצועי? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם