פציעה בקרסול, במנגנון מכאני בו כף הרגל והקרסול מסתובבים פנימה הינה הפציעה הנפוצה ביותר. השכיחות של פציעה זו גבוהה משתי סיבות: האחת, קשורה במבנה האנטומי של קצות עצמות השוק והשוקית כאשר קצה עצם השוק המאסיבית יותר, הפטישון, גם קצרה יותר במיקומה האנטומי מהפטישון של השוקית ועל כן מאפשרת לעצם הטאלוס להסתובב הרבה יותר פנימה מאשר החוצה.
הסיבה השנייה קשורה בכך שהרצועה המייצבת את חלקו הפנימי של הקרסול (deltoid ligament), מאסיבית יותר מזו המייצבת את הצד החיצוני של הקרסול. שתי הסיבות הללו, מובילות לכך שהצד החיצוני של הקרסול מועד ליותר פציעות, נקעים בקרסול ושברים מאשר החלק הפנימי. בכך, הקרסול יציב יותר לתנועות סיבוביות חיצוניות מאשר לכאלו הגורמות לקרסול להסתובב פנימה. יחד עם זאת, כאשר כן מתרחשת תנועה סיבובית חזקה החוצה, הסבירות לליקוי חריף ביציבות הקרסול ולנזק לרצועות ולעצם הפטישון הפנימית היא גבוהה.
סרטונים שמדגימים תרגול לאחר שבר והמלצה של מי שכבר עברה את זה:
מפרק הקרסול מאפשר ציר תנועה עיקרי לתנועות פלקס ופוינט של כף הרגל. תנועות אלו חשובות לתפקוד שלנו ביומיום– הליכה, עליה וירידה במדרגות, קימה מישיבה ועוד. לאחר שבר בקרסול מכל סוג שהוא, אחד הסיבוכים הנפוצים עשויים להיות הגבלה בטווח התנועה, הן לאחר טיפול שמרני והן לאחר ניתוח קיבוע וייצוב המפרק. מכיוון שאין מדובר פה לרוב במעורבות נוירולוגית, ניתן בהחלט לשקם את השרירים ולהביאם להפקת כוח מרבי. עם זאת טווח התנועה עלול להישאר מוגבל, ויתכן אף שתישאר הגבלה מפרקית בהתאם למורכבות השבר.
בתהליך השיקומי לאחר שבר בקרסול יש להשיג טווחי תנועה מלאים מהר ככל האפשר, בהתחשב בהנחיות הפרוטוקול הטיפולי. הגבלה בטווח היישור של הקרסול (הפוינט) פחות שכיחה אך עדיין קיימת ועשויה לבוא לידי ביטוי בתפקוד ההליכה בשלב הדחיפה וביכולת העלייה אל הבהונות. יש לוודא במסגרת הבדיקה הקלינית שהתנועה לא נפגעה. ניתן להעריך את טווח התנועה באופן עצמאי ע"י תרגיל פשוט של ישיבה על העקבים: מעמידת 6 ישיבה לאחור עד שהישבן נוגע בעקבים כאשר גב כף הרגל מונח על הרצפה . ניתן לחוש במידת ההגבלה בקרסול או הכאב ביחס לצד השני.
טווח התנועה בקרסול שמועד לפורענות ולרוב יישאר מוגבל הינו טווח כיפוף הקרסול (הפלקס). תנועה זו הינה חיונית לתפקוד היומיומי שלנו. בכל תנועה בה אנחנו מבצעים כיפוף של הברך אנו נדרשים לטווח מסויים של כיפוף מסוג זה בקרסול. בתפקודים כגון ירידה במדרגות, הליכה בצעדים גדולים, קימה מכסא וישיבה על שרפרף פגיעה בתנועתיות הקרסול לכיוון כיפוף עשויה להוות מכשול משמעותי.
את התנועה הזו ניתן להעריך קלינית בזמן עמידה מול קיר בו בזמן שמנסים להצמיד את הברך אל הקיר. בתנועה הזו ציר התנועה שלנו הוא מפרק הקרסול. נרצה להשוות בין שני הצדדים על מנת להבין את מידת ההגבלה. את טווח התנועה ניתן לשקם באמצעות תרגילים שונים ובעזרת עבודה מנואלית של פיזיותרפיסט. תכנית העבודה על הטווחים והתרגול צריכה להיות על בסיס יומיומי בתחילת תהליך השיקום על מנת למנוע התפתחותה של מגבלה משמעותית שקשה יהיה לשקם אותה.
ישנם מספר חוקים שניתן לפעול על פיהם על מנת להפחית את הסכנה להיפצע ולשבור את הקרסול. ראשית, ספורטאים מקצוענים וחובבים כאחד צריכים לדאוג לציוד תקין אפילו ברמה של נעל ספורט שאינה בלויה. אנשי מקצועות שונים אשר עובדים במקומות מסוכנים כגון אתר בנייה, צריכים לדאוג לציוד מגן הולם. ככלל, כדאי לעסוק באופן רציף אך מבוקר בפעילות גופנית על מנת לשמור על גוף בריא וחזק. תזונה מתאימה יכולה גם היא לשמור על צפיפות עצם מספקת שתגן מפני שברים. כמו כן, ישנה חשיבות לסביבה בטוחה ונטולת חפצים מסוכנים פזורים גם אם מדובר בצעצוע של הנכד. ולבסוף, רצוי לשמור בשעות הלילה על תאורה קלה שתתרום לראייה בלילה כאשר אנו קמים מהמיטה מטושטשים.
מומחה וחוקר בתחום של ביומכאניקה וניתוח תנועה, מנהל את המעבדה לחקר ההליכה והתנועה במרכז הרפואי ת"א (איכילוב) ועוסק בהערכה, אבחון וניתוח הליכה ותנועה ומחקר. סאם הוא פיזיותרפסיט מוסמך, בוגר אוניברסיטת ת"א לתואר ראשון בפיזיותרפיה (B.PT) ושני (M.Sc) וכן בעל תואר שלישי (PhD) בתחום של ניתוח הליכה.
