שבר בקרסול

שבר בקרסול בפרט ופציעות קרסול בכלל יכולים להיגרם כתוצאה מחבלה ישירה (כמו בתאונת דרכים) או מחבלה כתוצאה מתנועה מסוימת, כפי שעשוי לקרות בנחיתה לאחר קפיצה. חומרת הפציעה יכולה לנוע מקלה, שתתבטא במתיחה של רקמה רכה או סדק בעצם, ועד כבדה שזהו שבר ממשי אפילו במספר מקומות בעצמות הקרסול. הטיפול בשבר בקרסול תלוי במיקום השבר ובחומרה שלו. הטיפול יכול להיות שמרני באמצעות גיבוס או רק פיזיותרפיה, אך כאשר מדובר בפציעה חמורה במיוחד, ייתכן והפתרון הנדרש יהיה ניתוחי.

מפרק הקרסול מחולק לשניים. האחד, זהו המפרק שבין עצמות השוק והשוקית לבין עצם הטאלוס הממוקמת מעל עצם הקלקנאוס. זהו המפרק שמבצע תנועת כף רגל ואצבעות כלפי מעלה או כלפי מטה (פוינט). המפרק הנוסף, המפרק שבין עצם הטאלוס ועצם הקלקנאוס (העקב), מבצע תנועה פנימה והחוצה של כף הרגל. לכל ארבע התנועות ישנה חשיבות על פי שלבים במחזור ההליכה.

ישנם גורמים רבים לשבר בקרסול, כאשר הנפוצים שבהם הינם חבלה כתוצאה מתאונת דרכים, נפילה מגובה, נפילה של חפץ כבד על הקרסול וכף הרגל, הנחת הרגל בשוגג במכאניזם חזק סיבובי, ושברי מאמץ כתוצאה מתנועות חוזרניות המבוצעות למשל אצל רצים או תנועות חוזרניות המתרחשות אצל אנשים הסובלים מאוסטאופרוזיס. עיסוק בספורט הדורש מגע כגון כדורסל וכדורגל, שימוש בציוד ספורט שאינו הולם, תכניות אימון שאינן מותאמות, עיסוק במקומות מועדים לפורענות כגון אתרי בנייה, וסביבה שאינה בטיחותית אפילו בבית עשויים להיות גורמים התורמים לאופי הפציעה המדוברת.

מכאניזם לפציעות בקרסול

פציעה בקרסול, במנגנון מכאני בו כף הרגל והקרסול מסתובבים פנימה הינה הפציעה הנפוצה ביותר. השכיחות של פציעה זו גבוהה משתי סיבות: האחת, קשורה במבנה האנטומי של קצות עצמות השוק והשוקית כאשר, קצה עצם השוק המאסיבית יותר, הפטישון, גם קצרה יותר במיקומה האנטומי מהפטישון של השוקית ועל כן מאפשרת לעצם הטאלוס להסתובב הרבה יותר פנימה מאשר החוצה. הסיבה השנייה קשורה בכך שהרצועה המייצבת את חלקו הפנימי של הקרסול (deltoid ligament), מאסיבית יותר מזו המייצבת את הצד החיצוני של הקרסול. שתי הסיבות הללו, מובילות לכך שהצד החיצוני של הקרסול מועד ליותר פציעות, נקעים ושברים מאשר החלק הפנימי. בכך, הקרסול יציב יותר לתנועות סיבוביות חיצוניות מאשר לכאלו הגורמות לקרסול להסתובב פנימה. יחד עם זאת, כאשר כן מתרחשת תנועה סיבובית חזקה החוצה, הסבירות לליקוי חריף ביציבות הקרסול ולנזק לרצועות ולעצם הפטישון הפנימית היא גבוהה.

לעיתים בעת הפציעה, ישמע "קנאק" מאזור הקרסול. עובדה זו אינה מצביעה בהכרח על שבר. הסימפטומים המחשידים לפציעה משמעותית בקרסול הינם: כאב חד ופתאומי, כאבים בקרסול המחמירים בתנועה, נפיחות, רגישות, דפורמציה, שינויי צבע, קושי בנשיאת משקל למשל בעמידה והליכה, קושי בגריבת גרב או נעילת נעל. במידה והכאבים בקרסול, המופיעים בעת הפציעה אינם חולפים, ובמידה ואין שיפור ביכולת נשיאת המשקל על הרגל, יש מקום לפנות לרופא אורתופד. כאשר קיימת מעורבות של פציעה בקרסול, יש לקחת משנה זהירות כיוון שיכולים להיווצר גם סיבוכי משנה כתוצאה משברים בקרסול כגון נזק לכלי דם ועצבים באזור, תסמונת המדור, זיהום בעצם וארתריטיס עתידי.

כאשר מבצעים הערכה קלינית של עצמות הקרסול וכף הרגל, מעריכים ראשית את מכניזם הפציעה. כלומר, האם כף הרגל והקרסול בזמן הפציעה פנו מעלה, מטה או הסתובבו פנימה או החוצה. בנוסף, נותנים את הדעת לפציעה של אלמנטים שהם אינם גרמיים. לכאורה, האם בנוסף לפגיעה בעצם נוצרה גם מתיחה של רצועה, גיד, קפסולה או כלי דם. בבדיקה הקלינית יתבצע גם מישוש לאיתור מקום הפציעה, הערכה של טווחי תנועה במידת האפשר ובהתחשב בכאב, הערכה של כוח שרירים בגפה כולה ובעיקר בשרירים מרוחקים וניתוח יכולת ההליכה לאותו שלב. במידת הנדרש ישולבו בדיקות הדמיה כגון צילום רנטגן, סי טי, תהודה מגנטית או מיפוי עצמות. כמו כן, תתבצע הערכה לגבי האפשרות לאימוביליזציה של הקרסול באמצעות גבס או סד לדוגמה על מנת להפחית את חומרת הנזק שנעשה. בשלב זה, תתבצע גם הערכה טיפולית, שיקומית, אשר תבחן את כל אמצעי הטיפול הקיימים וביניהם טיפול שמרני, וטיפול ניתוחי. הטיפול התרופתי יהיה חלק בלתי נמנע משתי התכניות הנ"ל וישלב נוגדי כאב ונוגדי דלקת בהתאם לצורך.

הטיפול השמרני בפיזיותרפיה לאחר שבר בקרסול יכלול תכנית טיפולים הדרגתית, בשאיפה להביא את האדם לתפקוד מלא בהתאם ליכולות הקודמות שלו לפני הפציעה. לדוגמא ספורטאי, אמור לשוב לפעילות הספורטיבית שלו כעבור תקופת שיקום של כחצי שנה, בהתאם כמובן לדרגת הקושי והפעילות אותה היה רגיל לבצע.

הטיפול השמרני בפיזיותרפיה לאחר אימוביליזציה של הקרסול וכן כשיקום לאחר ניתוח יכלול הורדת כאב ונפיחות, שיקום הטווחים של הקרסול וכף הרגל, השבת השליטה המוטורית על הגפה וחיזוק שרירים סביב הברך, הקרסול וכף הרגל.

בהמשך נטפל בתחושה העמוקה והפרופריוספטיבית. הטיפול בפיזיותרפיה ישלב תרגול ללא נשיאת משקל ותרגול בנשיאת משקל בהתאם לתכנית. האמצעים בהם ישתמש הפיזיותרפיסט יכללו תרגילים אקטיביים, טיפול מנואלי, חשמל, טייפינג, תרגול על משטחים נעים, ואף דיקור בשלבים המתאימים.

את הטיפול נכון להשלים בבדיקה תפקודית כגון בדיקת הליכה או ריצה במעבדת ההליכה במידת הצורך. בדיקה זו תאפשר זיהוי מדויק ביותר של הליקויים בעת נשיאת משקל ובזמן תפקוד, במידה וקיימים. שיקום לאחר שבר בקרסול צריך לגבות בהמלצות לנעליים מתאימות ומדרסים ביומכאנים כאשר קיים הצורך, על מנת לאפשר תפקוד המותאם לסטייה בהליכה ובריצה.

ישנם מספר חוקים שניתן לפעול על פיהם על מנת להפחית את הסכנה להיפצע ולשבור את הקרסול. ראשית, ספורטאים מקצוענים וחובבים כאחד צריכים לדאוג לציוד תקין אפילו ברמה של נעל ספורט שאינה בלויה. אנשי מקצועות שונים אשר עובדים במקומות מסוכנים כגון אתר בנייה, צריכים לדאוג לציוד מגן הולם. ככלל, כדאי לעסוק באופן רציף אך מבוקר בפעילות גופנית על מנת לשמור על גוף בריא וחזק. תזונה מתאימה יכולה גם היא לשמור על צפיפות עצם מספקת שתגן מפני שברים. כמו כן, ישנה חשיבות לסביבה בטוחה ונטולת חפצים מסוכנים פזורים גם אם מדובר בצעצוע של הנכד. ולבסוף, רצוי לשמור בשעות הלילה על תאורה קלה שתתרום לראייה בלילה כאשר אנו קמים מהמיטה מטושטשים.

שברים בקרסול הם פציעה אשר נובעת לרוב מחבלה ישירה באזור. ישנה חשיבות לזהות שאכן מדובר בשבר ועל כן במידת הצורך יש לפנות לרופא. ישנם מספר טיפולים אפשריים בשבר בקרסול וההחלטה לטיפול בין אם יהיה שמרני או ניתוחי תלויה בהרבה גורמים וביניהם סוג וחומרת השבר, מעורבות רקמות מסביב ועוד. הטיפול השמרני צריך תמיד ללוות את הפציעה הן בהיבט של הפחתת כאבים והן כשימור תנועה וכוח גם אם יוחלט על אימוביליזציה של האזור הפגוע. בכל מקרה כדאי לפנות לפיזיותרפיסט המטפל על מנת להתאים תכנית טיפול אופטימאלית.

 מרכז איימקס בתל אביב מזמין אתכם לקבל את הטיפול המקצועי ביותר עבור הקרסול שלכם.
צרו קשר וקבלו את הטוב ביותר עבור כף הרגל שלכם, שתשרת אתכם לשנים רבות ובריאות!

הכותבים: אילנית אברון MSc.PT, סאם חמיס MSc.PT, איימקס – המרכז הישראלי לניתוח תנועה וספורט