מטטרסלגיה – תסמינים, אבחון וטיפול

מטטרסלגיה הינו מצב בו כריות כף הרגל הופכות להיות כאובות ומודלקות. הדלקת מופיעה בכרית כף הרגל, בעצמות המסרק. עמידה ממושכת הינה אחד מגורמי הסיכון לפתח את הבעיה. בנוסף, מטטרסלגיה יכולה להתפתח ממבנה מכני שאינו אופטימלי או לא תקין של כף הרגל. למרות שהיא אינה מאובחנת כבעיה משמעותית היא עלולה לגרום לכאב ולהגבלה תפקודית.

 

תסמינים של מטטרסלגיה

ישנם מספר תסמינים אופייניים למצבים של דלקת בכרית כף הרגל (לא כל הסימפטומים יופיעו יחדיו אצל כולם):

1. כאבים בכרית כף הרגל – כאב בכרית כף הרגל עשוי להיות חריף, שורף או עמום. הכאב מחמיר בעת עמידה ממושכת, בריצה או בזמן הליכה. הכאב במיוחד יורגש בהליכה יחפה או על משטחים נוקשים. הכאב עשוי להשתפר במנוחה.
2. תחושת נימול או הרדמות של האצבעות – בנוסף לכאב החזק יכולה להופיע גם תחושת נימול או הרדמות של אצבעות כפות הרגליים. תחושות אלו עלולות להוביל לאבחנה מבדלת של בעיה עצבית ולכן חשוב מאוד לאבחן מטטרסלגיה.
3. נפיחות בכרית כף הרגל – עוד תסמין אפשרי למטטרסלגיה שיכול לכשעצמו להוביל לכאבים ותחושת אי נעימות הוא נפיחות בכרית כף הרגל.

 

 

גורמים למטטרסלגיה

• אימון יתר ופעילות אקטיבית מוגברת – פעילות גופנית מוגזמת או עלייה פתאומית ברמת הפעילות יכולה לגרום לדלקת בכרית כף הרגל, במיוחד בענפי ספורט בעלי עצימות גבוהה כאשר הם מתבצעים עם נעליים לא מתאימות או טכניקת ריצה פגומה.
• מבנה כף רגל חריג – קשתות גבוהות (Pes Cavus) יוצרות חלוקת לחץ לא אחידה על כף הרגל, מה שגורם ללחץ מוגבר על כריות כף הרגל ועל העצמות המטטרסליות ומוביל לכאב ודלקת.
• נעליים לא מתאימות – שימוש בנעליים צרות מדי או נעלי עקב גורם לעומסים מוגברים על קדמת כף הרגל ויוצר לחץ מוקדי על האזור הרגיש, דבר שמוביל לכאב משמעותי.
• דפורמציות גרמיות – שינויים במבנה העצמות עצמן, כגון עיוותים מולדים או נרכשים, יכולים לשנות את מכניקת כף הרגל ולגרום ללחץ מוגבר על האזור המטטרסלי.
• עודף משקל – משקל גוף מוגבר יוצר לחץ נוסף על כפות הרגליים בכלל ועל קדמת כף הרגל בפרט, מה שמגביר את הסיכון לפיתוח מטטרסלגיה עם הזמן.
• שברי מאמץ – שברים זעירים בעצמות המטטרסל כתוצאה מעומס חוזר ונשנה יכולים להוות סיבה משמעותית לכאב כרוני בכרית כף הרגל הקדמית.

חשוב לציין כי במרבית המקרים מספר גורמים פועלים יחדיו ליצירת התמונה הקלינית של מטטרסלגיה, ולכן הערכה מקיפה של כל הגורמים הרלוונטיים חיונית לטיפול יעיל.

 

אבחון מטטרסלגיה

בבדיקה הקלינית נערוך הסתכלות יסודית ונאבחן את המנח המכאני של כף הרגל. נבצע בדיקה אקטיבית ופאסיבית של התנועות של כף הרגל והקרסול . לעיתים, יהיה צורך לשלול אבחנות אחרות אפשריות באמצעות הדמיה כמו צילום רנטגן. במידה ונזהה קיומו של קאלוס (התעבות הרקמה) נוכל באמצעותו להבין את מיקום ומנח הדריכה של הרגל במחזור ההליכה. קיימת גם אפשרות, לבדיקה דינמית של הלחצים על כף הרגל שיכולה לעזור למקם באופן מדויק את הלחץ על קדמת כף הרגל ובהתאם לכך להתאים מדרסים אשר יהוו תמיכה ופתרון למצב.

 

 

אבחנות נוספות שעשויות לגרום לתחושה דומה

קיימות אבחנות מבדלות למטטרסלגיה אשר הכאבים והסמפטומים דומים, אך ההתייחסות הטיפולית שונה. לדוגמה:

• צניחה של ראשי המטטרסלים
• קיצור השרירים המיישרים של הבהונות
• אצבע פטיש (Hammer Toe)
• Morton’s neuroma רקמה פיברוטית מסביב לעצב, אשר בדרך כלל מופיעה בין עצם המסרק השלישית לרביעית, גורמת לתופעות דומות למטטרסלגיה ומערבת גם כאב ונימול באצבעות
• תנועתיות יתר של הקשת הפנימית
• קיצור גיד אכילס
• פרונציה (קריסה של כף הרגל והקרסול) מוגברת
• קשת גבוהה
• שיבוש ביחס בין אורך המטטרסל הראשון לשני הגורם לשינוי מנח כף הרגל ולעומס יתר מתחת למטטרסל השני

 

 

טיפול פיזיותרפיה למטטרסלגיה

הטיפול למטטרסלגיה הוא קליני ומשלב פיזיותרפיה. הטיפול מסתמך על תלונות המטופל, הבנת הביומכניקה של כף הרגל והבנת הקשר בין הנעלה למנח כף הרגל. הטיפול הינו שמרני וכולל ראשית מנוחה תואמת, שינוי בהנעלה להנעלה עם תמיכה ספציפית של כף הרגל והתאמת מדרסים שמטרתם שינוי מנח כף הרגל והעברת העומס מקדמת כף הרגל אל אזורים אחרים, בהימנע ממתן של תמיכה רכה.

פיזיותרפיה למטטרסלגיה תתמקד ראשית בסימפטומים: הורדת הכאבים בכרית כף הרגל, הנפיחות בכרית כף הרגל והדלקת באמצעות טיפולים כגון טיפול מנואלי תנועתי, אולטראסאונד ואלקטרותרפיה, הדבקות רלוונטיות ועוד. בשלב הבא מתייחסים אל המרכיבים המכאניים העשויים לגרום לבעיה. הדגש הוא על שיפור טווחי תנועה במפרקי כף הרגל, חיזוק פוקנציונלי והדרכת המטופל.

בשלב החריף והתת חריף יש להפחית עומסים ולשנות את אופי הפעילות הספורטיבית בה עוסק המטופל. פעילויות הכרוכות בעומסים גבוהים כגון ריצה וקפיצה רצוי להמיר לתקופה בפעילות בה יש פחות עומס בנשיאת משקל כמו שחייה או אופניים. באופניים יש למקם את הרגל על הדוושה כך שנשיאת המשקל תמוקם בחלקו האמצעי-אחורי של כף הרגל, ולהימנע מעומס על קדמת כף הרגל.

 

הנעלה ומדרסים למטטרסלגיה

מטרת המדרסים לממטרסלגיה היא השגת פיזור לחצים שווה לאורך כל כף הרגל. נתינת תמיכה רכה מתחת לכריות כף הרגל בלבד אינה נכונה והאפקטיביות תהיה נקודתית ולזמן קצר בלבד. יש לתת תמיכה נוקשה יחסית למרכז כף הרגל על מנת לעודד שם נשיאת המשקל, ובחלק הקדמי לאפשר אזורים מסוימים של רכות להפחתת העומס על קדמת כף הרגל. חשוב מאוד לבחור מדרסים העונים על כל הצרכים הללו ולפיכך רצוי לבחור מדרסים ביו-מכאניים.

המטרה של התאמת הנעליים היא התאמה למבנה כף הרגל ומתייחסת בעיקר למבנה הקשת ולמנח הקרסול בין אם בקריסה פנימית או חיצונית, ואינה תלויה באבחנה של מטטרסלגיה. כן יש צורך באבחנה של מטטרסלגיה להתייחס לרוחב הנעל ולוודא שהנעל לא צרה מדי שתגרום ללחץ בקדמת כף הרגל. כיום קיים מגוון רחב של סוגי נעליים וניתן למצוא את הנעליים שיתנו את התמיכה המרבית והמותאמת ביותר אשר יכולה לעזור בהפחתת הלחץ מתחת לקדמת כף הרגל.

 

ולסיכום,

מטטרסלגיה תבוא לידי ביטוי בכאבים בכף הרגל הקדמית, מתחת לכריות כף הרגל. זוהי תופעה דלקתית שהאבחון שלה הוא אבחון פשוט וקליני. כמו האבחון, גם הטיפול בממטרסלגיה אינו מסובך. נדרשת התייחסות לכאב, לנפיחות ולדלקת באמצעות טיפול פיזיותרפיה. טיפול במטטרסלגיה חייב להתייחס גם למבנה הביומכאני של כף הרגל והפתרון לרוב ישלב גם הנעלה ומדרסים מתאימים.

אם גם אתם חווים תסמינים אשר מוזכרים בשורות הללו ולא יודעים כיצד להימנע מהם אז נשמח אם תרצו איתנו קשר ותגיעו לבדיקת אבחון מעמיקה. לקביעת אבחון וייעוץ – צרו קשר.

 

השתתפו בהכנת המאמר:

• סאם חמיס –  פיזיותרפסיט מוסמך, בוגר אוניברסיטת ת"א לתואר ראשון ושני בפיזיותרפיה וכן בעל תואר שלישי (PhD) בתחום של ניתוח הליכה משנת 2018.
• אילנית אברון – בוגרת תואר שני בפיזיותרפיה Msc.PT מאוניברסיטת תל אביב וכן פיזיותרפיסטית מוסמכת מזה 16 שנה.