למידע וייעוץ מקצועי
למידע נוסף וייעוץ מקצועי >
למידע נוסף וייעוץ מקצועי X
השאירו פרטים ונשמח לחזור אליכם
קרע ברצועה הצולבת

אחת הפציעות השכיחות בקרב ספורטאים רבים הינה קרע ברצועה הצולבת. בשורות הבאות מסביר ד"ר סאם חמיס על המבנה האנטומי של הברך, על הרצועות האחראיות על ייצוב הברכיים, על הפציעה והתסמינים האופייניים לה וכמובן על השאלה – האם לבצע ניתוח או להסתפק בטיפול שמרני?

מאחלים לכם קריאה נעימה.

זמן קריאה צפוי – 4-5 דקות.

 

מהי הרצועה הצולבת והיכן היא ממוקמת?

הרצועה הצולבת הקדמית היא אחת מארבע רצועות עיקריות האחראיות על ייצוב הברך. הרצועה נמצאת בין עצם הירך (FEMUR) ועצם השוק (TIBIA) ותפקידה הוא מניעת תנועה קדימה של השוק.

מבנה הברך - קרע ברצועה

 

איך נוצר קרע ברצועה הצולבת? 

עיקר הקרעים ברצועה הצולבת הקדמית מתרחשים בפגיעה סיבובית של הרגל כמו בעת ריצה ושינויי כיוון או עצירה פתאומית. כ-70% מהמקרים של קרע ברצועה הצולבת הקדמית לא יתרחשו כתוצאה מפגיעה המערבת מגע ישיר. הפגיעה שכיחה בענפי ספורט רבים בהם יש אלמנטים של שינויי כיוון, ספרינטים ובלימה מהירה, ביניהם כדורגל, טניס וכדורסל.

בנוסף, הרצועה הצולבת הקדמית יכולה להיקרע גם בפעילויות יומיומיות כגון כניסה ויציאה מרכב, משחק עם הילדים ועוד.
נמצא כי נשים בסיכון גבוה יותר לפציעה מאשר גברים וזאת בין היתר בעקבות הבדלים מבניים, אך לא רק. 

 

תסמינים שכיחים של קרע ברצועה הצולבת הקדמית: 

  • כאב שיגיע לרוב מיד לאחר הפציעה 
  • נפיחות שצפויה להתפתח לאורך 24 השעות לאחר הפציעה
  • רגישות למישוש
  • קושי בהנעתה של הברך וירידה בטווחי התנועה
  • קושי בנשיאת משקל על הרגל הפגועה

 

מה עושים אחרי שמתבשרים על קרע ברצועה?

מיד לאחר הפגיעה נמליץ על חבישה, קירור בעזרת קרח, מנוחה והפחתה של נשיאת משקל בעזרת אביזר עזר כגון קביים. ניתן לשקול שימוש בתרופות משככות כאבים או נוגדות דלקת בהמלצת רופא.

יש להתחיל טיפול שמרני אצל פיזיותרפיסט, בשלב מוקדם ככל הניתן. 

מטרת תהליך השיקום אחרי קרע ברצועה הצולבת היא להשיב לברך טווחי תנועה מלאים, כוח מרבי, יציבות סיבובית למפרק הברך וכמובן הורדת הכאב.

 

פיזיותרפיה לקרע ברצועה הצולבת

 

שיקום קרע ברצועה הצולבת יכלול: 

  • הפחתת כאבים בסיוע של אמצעים שונים דוגמת עיסוי, אלקטרותרפיה תנועתיות של הפיקה וטייפינג 
  • שיפור של טווחי התנועה עד להגעה לטווחים מקסימליים.
  • השגת תבנית הליכה תקינה.
  • חיזוק הגפה ושיפור שליטה השרירית ובקרה מוטורית.
  • שיפור פרופריוספציה- תחושה עמוקה של הגוף לגבי מיקום האיברים ביחס לעצמם ולמרחב.

בשלב מתקדם של הטיפול נרצה להגיע לתפקוד ספורטיבי מרבי של המטופל בעזרת תרגול של המרכיבים הדרושים ממנו כגון קפיצות, שינויי כיוון ומהירות וכוח מתפרץ. כמו כן, נשלב תרגילים אפקטיביים למניעה של הישנותה הפציעה בעתיד. (2)

כאשר נמשכים הכאבים או אם תבנית ההליכה נשארת לא תקינה, כדאי לבצע הערכה מדויקת של תבנית התנועה והביומכאניקה במעבדת הליכה וריצה, וזאת על מנת להגיע לזיהוי המקור המרכזי ליצירת הבעיה. 

קרע ברצועה הצולבת - הדמיה

 

האם לעשות ניתוח לשחזור הרצועה הצולבת?

הבחירה בניתוח לשחזור הרצועה הצולבת תילקח בחשבון לפי מכלול של שיקולים. חשוב לזכור שההחלטה להיכנס לניתוח לא חייבת להתרחש באופן מיידי לאחר הפציעה. ישנם גורמים רבים שיש לשקול וביניהם חומרת הקרע ברצועה, מידת היציבות של הברך והאם נעשה ניסיון לשיקום שמרני. 

 

אם בנוסף יש פגיעה במבנים נוספים כמו קרע במיניסקוס או קרע ברצועה נוספת, אז הנטייה לטובת ניתוח תגבר. 

רמת התפקוד של האדם ואופי הפעילות הגופנית אליהם המטופל ירצה לחזור הם חלק מרכזי במערכת השיקולים האלו. ניקח דוגמה של שני מקרים – ספורטאי צעיר שתפקודיו היומיומיים דורשים ניתורים, שינויי כיוון וכוח מקסימלי מול אדם מבוגר שאינו פעיל גופנית. בשני המקרים נצטרך לחשוב בצורה שונה על האופציה הכירורגית

גם אם יוחלט על ניתוח לשחזור הרצועה יהיה נכון לבצע תהליך הכנה לניתוח אצל פיזיותרפיסט. טיפולי הכנה לניתוח יכללו הורדת כאב, שיפור טווחי תנועה ושיפור כוח השרירים. במקרים בהם מגיעים לניתוח עם טווחי תנועה מלאים וכוח שמור, השיקום לאחר הניתוח יהיה קל יותר וקצר יותר. 

בניתוח של קרע ברצועה הצולבת הקדמית מבוצע שיחזור של הרצועה הפגועה בעזרת גיד ממקום אחר בברך (שתל עצמי מגיד הקוואדריספס או ההמסטרינגס) או מתורם (שתל חיצוני (allograft). לכל סוג שתל ישנם יתרונות וחסרונות ויש לשקול אותם לפני ההחלטה. הניתוח מתבצע דרך מספר חתכים זעירים בעור (ארתרוסקופיה), יחד עם זאת עדיין קיימים סיכונים בהתערבות פולשנית. 

 

שיקום לאחר שחזור רצועה צולבת 

לאחר ניתוח לשחזור הרצועה מקבלים פרוטוקול לטיפולי הפיזיותרפיה ולפיו מתקדמים בתהליך השיקום. מיד לאחר הניתוח תתאפשר דריכה חלקית על הרגל ויהיה צורך בשימוש בקביים ולעיתים גם בסד תומך. 

בתחילה, הטיפול יכלול טיפול בכאב ובנפיחות וכמו כן גם תרגול של טווחי התנועה בברך.

ההחלטה להוריד את השימוש בקביים תעשה על ידי הפיזיותרפיסט ותהיה תלויה באיכות תבנית ההליכה והכאב של המטופל.

עם התקדמות השיקום נתרכז בהשגת כוח שרירי וטווחי תנועה מלאים, השבת השליטה על הברך, שיפור היציבות ותרגול תפקודים מתקדמים כגון ריצה, ניתור ועוד. 

לאחר ניתוח לשחזור הרצועה הצולבת הקדמית חזרה לעבודה משרדית תארך מספר שבועות וחזרה לפעילות ספורטיבית מלאה תארך כ-9 חודשים.

בטרם ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית יש מבחני יציבות ומספר קריטריונים שצריכים להיבדק ולאחר מכן הפיזיותרפיסט ימליץ האם ניתן לחזור למגרש ומה הדרך המיטבית להמשיך בה. במקרים רבים הארכת זמן המנוחה יכולה למנוע הישנות של הפציעה. (1)

כאמור, פגיעה ברצועה הצולבת הקדמית נפוצה אצל אנשים פעילים גופנית, ובעיקר ספורטאים שאופי הענף בו הם מתעסקים כולל שינויי כיוון וספרינטים ותורם למנגנון הפציעה.

הקרע יכול להיות חלקי או בעובי מלא ויכול להופיע עם פגיעות נוספות במבנים כמו קרע במיניסקוס

רצוי להתחיל בטיפולי פיזיותרפיה מיד לאחר הפגיעה ולאחר מכן לשקול האם יש צורך בהתערבות כירורגית.

במרבית המקרים ניתן לראות שתוצאות השיקום הן טובות, ואף טובות מאוד, והמטופל ישוב לתפקוד ספורטיבי מלא.

 

טיפול בקרע ברצועה ושיקום לאחר ניתוח במרכז איימקס

מרכז איימקס הוא ממרכזי הפיזיותרפיה המתקדמים בישראל, השם דגש על שילוב מחקר חדשני בשילוב צוות פיזיותרפיסטים מיומן ומנוסה מאוד.

במרכז איימקס מכשור מהמתקדמים בעולם המסייע לצוות לנטר את התקדמות המטופל בצורה מדויקת ולאתגר את המטופל בהתאם.

אנחנו במרכז איימקס דוגלים בטיפולים שמרניים מותאמים אישית המאפשרים למטופל להגיע לדריכה וחזרה לפעילות בהקדם האפשרי, וזאת על מנת להימנע מחשש מתנועה, שפעמים רבות גורם לנזק משני נרחב יותר מאשר גורם הפציעה. כמו כן, מטרתנו לסייע לכם להימנע מפציעות נוספות שיכולות להחריף את המצב.

מרגע כניסתך למכון תעברו בדיקות יסודיות ומקיפות לאבחון מצבכם ולכל אורך תקופת הטיפולים תקבלו תמונת מצב מדויקת לגבי אופן התקדמות תהליך השיקום ותוצאותיו.

בסיום תהליך השיקום תקבלו תוכנית שימור טיפולית שתסייע לכם למנוע פציעות שכאלה בעתיד, כאשר מחקרים רבים מדברים על החשיבות הרבה שבכך. (3)

חשוב לנו לאפשר לכם לחזור לפעילות מלאה בהקדם האפשרי  –צרו איתנו קשר ותתחילו להשתקם.


סאם חמיס
ד״ר סאם ח׳מיס

מומחה וחוקר בתחום של ביומכאניקה וניתוח תנועה, מנהל את המעבדה לחקר ההליכה והתנועה במרכז הרפואי ת"א (איכילוב) ועוסק בהערכה, אבחון וניתוח הליכה ותנועה ומחקר. סאם הוא פיזיותרפסיט מוסמך, בוגר אוניברסיטת ת"א לתואר ראשון בפיזיותרפיה (B.PT) ושני (M.Sc) וכן בעל תואר שלישי (PhD) בתחום של ניתוח הליכה.