למידע וייעוץ מקצועי

למידע נוסף וייעוץ מקצועי >
למידע נוסף וייעוץ מקצועי X
השאירו פרטים ונשמח לחזור אליכם
אבחון כאבים - איימקס
האם להיאבק על CT או MRI כאשר חשים כאב?
מי מאיתנו לא שמע תלונות מפי הסובבים אותו כגון: כואב לי הגב, לאחרונה אני מרגיש כאבי ברכיים בזמן פעילות גופנית, בכל תנועה אני חש כאבים בכתף ועוד מגוון תלונות שכיחות? כנראה שמעט מאוד אם בכלל..
התגובה השכיחה של הסביבה הקרובה לתלונות הינה "תפנה לבדיקת הדמייה, CT או MRI ישפכו אור על מצבך. אז האם אנחנו עושים שירות טוב בהפנייה לאותן בדיקות דימות? האם מרגע אבחון הבעיה אכן עתיד להיות שיפור במצב? מסתבר שלא, שכן רוב הפגיעות באזורים הכואבים הינן תולדה של שחיקה נורמלית ולא הן אלה שהובילו לכאבים מלכתחילה. הכרה בבעיות נוספות עלולות להוביל לבעיות רגשיות ופסיכולוגיות אצל המאובחנים!
בדיקות הדמייה רבות קיימות במוסדות הרפואיים, החל מצילום הרנטגן וכלה בבדיקות מתקדמות כגון ה-CT וה-MRI. בדיקות אלה אמורות להוות כלי עזר לצוות הרפואי בכדי לאבחן ליקויים במערכת השרירים והעצמות דוגמת: פריקת כתף, קרע בגיד, פגיעה בעמוד השדרה, קרע במניסקוס וברצועה ועוד.

אז לפני שאנחנו יוצאים בהצהרה גורפת אודות יעילות בדיקות ההדמיה באבחון הסיבות לכאבים יש וחשוב לציין כי בדיקות אלה מהותיותבאבחון בעיות משמעותיות כגון גידולים שפירים/ממאירים ואף שברים. מנגד, כאשר רוצים לאבחן סיבות לכאבים אז לממצאים המינוריים המתקבלים בטכניקות ההדמיה, לרוב, אין ערך ממשי שיסייע למתלוננים.

אם לא די בטרטור, בסחבת ובעלויות שדורשות אותן בדיקות עולים ממצאים מדאיגים מאוד שמראים כי לא רק שבדיקות ההדמייה אינן מסייעות באבחון הסמפטומים אלא עשויות לגרום נזק פסיכולוגי ורגשי לנבדק. כלומר, מטופלים שאובחנו בבדיקות ההדמייה סובלים במשך זמן רב יותר מכאבים, מוגבלים הרבה יותר בתפקודים שלהם ומדווחים על ירידה באיכות חייהם לאחר האבחון.

כאבי גב

כל כאבי גב דורשים MRI?
נסבר את האוזן עם הנתון שמעלה כי מעל ל-80% מהאוכלוסייה יתלוננו בשלב מסויים בחייהם על כאבים בגב תחתון. לאחר שישטחו תלונותיהם בפני הרופא המטפל יופנו (לרוב) לביצוע בדיקת הדמייה. שכיח מאוד כי הממצאים שיעלו בבדיקה יעידו על תהליך ניווני של הדיסק, בלט דיסק, וכד'.
אז פנינו לרופא, הופנינו לבדיקה וגילינו את הממצאים, היכן הבעיה?
על אף הרצון העז לתת שם לבעיה שלנו צריך לדעת כי הממצאים שהתגלו אינם בהכרח הגורמים להופעתם של כאבי גב תחתון, מעבר לכך, מתן שם לבעיה בהכרח תשפיע על המטופל ואף עלולה לגרום להחמרה של הכאבים בשל ההשפעות המנטליות שיש לממצאים.
מחקר משנת 1997 שהתפרסם בעיתון Euro Spine העלה כי 52% מקבוצת גיל 31-58 וב-27% מהנבדקים בגיל 20-30 אובחן ב-MRI שינויים ניוונים בדיסק, יחד עם זאת לא נמצא קשר ישיר בין הממצאים לבין הופעתם של כאבים בגב התחתון. בקרב 32% מהנבדקים נטולי הכאבים נמצאו שינויים וב-47% מהנבדקים שחוו כאבי גב תחתון לא נראה שינוי ב-MRI.
סקירה רחבה שנערכה באותו עיתון בשנת 2012 נערכה השוואה בין תוצאות ה-MRI לבין ממצאים של ניתוחי פריצת דיסק באותם מאובחנים. התוצאות הצביעו על כך שיש מטופלים רבים שאובחנו באופן שגוי כסובלים מפריצת דיסק.
ההמלצה העולה מאותה סקירה הינה לא להתבסס באופן גורף ובלעדי על ממצאי ה-MRI ככלי אבחוני כאשר חווים כאבים בגב התחתון באופן מתמשך. בנוסף, מומלץ לא לקבל החלטה בגין ניתוח על סמך ממצאי ה-MRI לבדם.
אז מה בגין אותם שינויים ניוונים שנמצאו? מהיכן הופיעו והאם הם הסיבה לכאבים?
ממצאים של בדיקות הדמיה שמראים שינויים ניווניים של הדיסק אינם בהכרח הגורמים להיווצרותם של כאבי הגב אותם אתם חווים. זכרו כי מתרחשים תהליכים טבעיים בגופנו והשינויים הנראים הינם נורמליים וכחלק מתהליך ההזדקנות ומופיעים כבר בסביבות גיל 20!

שינוי ניווני בברך

שינוי ניווני שווה כאבים?

כאבים בברכיים נמנים על סוגי הכאבים שעשויים להופיע אצל רוב האוכלוסיה בשלב מסוים בחיים. לאחר הופעת הכאבים והפנייה לרופא ישלח הנבדק לצילום רנטגן על מנת לאתר פגיעה או שחיקה בסחוס. אז למרבה הפלא אחוז לא מבוטל מהפונים לרנטגן אכן יאובחנו עם שחיקה של הסחוס, אם האם היא המקור להופעת הכאבים?

מספר מחקרים שנערכו בנושא הציגו את הנתונים הבאים: אחוז הנבדקים שאצלם הופיעו שינויים ניוונים בצילום וסבלו בעתיד מכאבי ברכיים נע בין 15-81%. לעומתם, אחוז הנבדקים שהתלוננו על כאבי ברכיים ונמצאו אצלם שינויים בבדיקה הינם 15-76%.
כלומר, השינויים שנראים בצילום לא בהכרח מובילים לכאבים. מכאן, אין להסתמך על צילום רנטגן ככלי אבחון בלעדי כאשר ישנם כאבי ברכיים.
הדמיה מגנטית בקרב ספורטאים שלא חוו כאבים (ובוצעה על ידי 2013 The New England Journal of Medicine) מצאה כי נזק של הסחוס בברכיים קיים אצל 47.5% מהם, נזק למניסקוס בדרגות שונות הופיע אצל 20% מהם.
מחקר נוסף שבדק את יעילותה של התערבות ניתוחית במקרה של קרע במניסקוס בו לקחו חלק 146 מטופלים (עם כאבי ברכיים שנבעו לכאורה מקרע ניווני במניסקוס הפנימי) ערך השוואה בין תוצאות ארתרוסקופיה בה נערכה כריתה חלקית לבין ארתרוסקופיה מדומה. 12 חודשים של מעקב הראו כי אין הבדל בתוצאותיהן של שתי הקבוצות. אז אם אתם קוראים את השורות ועולה לכם השאלה "האם אותו קרע הוא הסיבה " אז לכאבים והאם בכלל היה צריך לנתח אז הבנתם את הנקודה.

קרע בגיד הכתף

קרע בגיד מחייב הופעת כאבים?
תלונה על כאבי כתפיים בדרך כלל תהיה מלוהה בהפניה לבדיקת אולטרסאונד. ממצא שיופיע בסבירות גבוהה הינו קרע של אחד מהגידים של השרוול המסובב בכתף. אך האם ממצא זה הינו הגורם לכאבים? גם אם הממצא אקראי הוא יתן אישור רשמי לנבדק כי יש שם לסיבת הכאב בכתף.
מחקר בו לקחו חלק 96 נבדקים בין הגילאים 19-88 ואשר לא חוו כאבים בכתף מצא כי אצל 34% מהם היה קרע בגיד השרוול המסובב בכתף. על מנת להבין את גודל התופעה נציין כי בקרב הנבדקים מעל גיל 60 נמצא אצל 54% מהם קרע בגיד, ואצל 28% מהם היה זה קרע מלא. זכרו כי כל הנבדקים במחקר לא התלוננו על כאבים.
במחקר שנערך בקרב אתלטים בשנת 2003 על ידי עיתון רפואת הספורט האמריקאי הדגים ממצאים של קרע מלא שנצפו בבדיקת MRI בגיד השרוול המסובב ביד הדומיננטית אצל 40% מהם. חשוב לציין כי כל הנבדקים לא חוו כאבים ולא התלוננו על כאבים בכתף במשך חמש שנים לאחר המחקר.
כפי שניתן להבין הממצאים לא בהכרח שופכים אור על הסיבה לכאבים וכמו באזורים השונים בהם הופיעו כאבים גם כן לאבחון של ממצאים שכיחים באוכלוסייה לא בהכרח יהיה ערך טיפולי. יתר על כן, עשוי אותו ממצא להוביל ללחצים מיותרים והשפעות פסיכולוגיות אותם יחווה הנבדק.

כאבים בירך

אנשים לאחר גיל 60 החשים כאבים במפרק הירך פונים לצילום רנטגן על מנת לבדוק את מידת שחיקת המפרק וההיצרות של המשטח המפרקי והאם הוא הגורם לכאבים מהם סובלים.
מחקרים שונים שעסקו בסוגיה ובדקו את הקשר בין היצרות המרווח המפרקי בירך עם אוסטאוארתריטיס לבין תסמינים שונים בירך, ביניהם כאבים, מצאו קשר חלש עד לא קיים בין ההיצרות לבין הופעתם של כאבים בירך.
עיתון רפואת הספורט האמריקאי, אותו הזכרנו קודם, בדק ב2011 את הקשר בין הממצאים ב-MRI לבין תסמינים באגן או בירך בקרב ספורטאים. בשבעה ושבעה אחוזים מהספורטאים (אלה שלא התלוננו על כאבים) נמצאו שינויים בMRI בירכיים ובאזור המפשעה.
גם כאן, עולה מסקנה ברורה- ממצאים העולים ב-MRI צריך להילקח בחשבון בשילוב עם תסמיני הנבדק לא לבדם כחזות הכל. לא כל ממצא הוא בהכרח הסיבה להופעתם של כאבים. יתרה מכך, לא כל ממצא מנבא הופתעו של כאב שיהפוך לכרוני או מגבלה תפקודית. לדאבוננו, על אף הממצאים הללו ימשיכו אנשים להיות מאובחנים על סמך בדיקות ההדמיה בלבד ויחוו סימפטומים פסיכוסומטיים שיגרמו יותר נזק מאשר הממצא עצמו.

דורבן ברגל

 דורבן בצילום הוא הגורם לכאבים בעקב?
כאבים בעקב הינם תלונה נפוצה וקיימת סבירות גבוהה שהסיבה להופעתם הינה גירוי דלקתי של הרצועה הפלנטרית. הרופא המטפל ישלח ברוב המקרים את המטופל לבצע צילום רנטגן בכדי לאשר או לשלול הימצאותו של זיז עצם בעקב. אך השאלה שיש לשאול היא האם הממצא הוא משמעותי? האם באמת קיים דורבן ברגל שדוקר וגורם לתסמינים?
כמובן שישנם מקרים בהם הדורבן הוא זה שיוביל להופעתם של כאבים בעקב אך חשוב לציין שבקרב 32% מהאנשים ללא כאבים בעקב יימצא אותו דורבן בעת צילום רנטגן, וכאמור לא וגרום להופעתו של כאב.
אז כפי שניתן להבין אם קיים זיז בעצם (דורבן) או לא קיים לא בהכרח יש משמעות ולא כל קוץ אכן דוקר..
מילה מהמומחים
בדיקות הדמייה חשובות מאוד לאבחון בעיות מסוימות ויכולות להיות מצילות חיים. אף על פי כן, חשוב לדעת מתי לבצע אותן ולשם כך כדאי להתייעץ עם קלינאי בעל נסיון בתחום בו סובלים מבעיה. סבירות גבוהה כי בדיקה משוכלת אשר מתמקדת בתסמינים של המתלונן תשפוך אור ויכולה להוביל לפתרון נטול סימפטומים רגשיים ופסיכולוגיים. בנוסף, יכולה הבדיקה לסייע בהחלטה האם לגשת לבדיקת הדמייה ואם כן אז לאיזו. היבט נוסף שצריך לקחת בחשבון הינו האלמנט הפסיכולוגי, בהפנייה לבדיקת הדמייה לאחר התייעצות עם קלינאי מיומן תדעו לקראת מה אתם הולכים, איך עתידה לסייע בדיקת ההדמייה ומדוע אין לחרוץ גורלות לאחר אבחון כזה או אחר.
זכרו כי רבים וטובים הינם בעלי ליקויים וממשיכים לתפקד בצורה מלאה.
אנו באיימקס שמים דגש על תחושות הנבדקים ועושים כל שביכולתנו על מנת לתת לכם מעטפת טיפולית שתחסוך מכם עוגמת נפש ופרשנות מוטעית.
מוזמנים ליצור איתנו קשר ולקבל ייעוץ מקצועי!
צריכים ייעוץ מקצועי? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם